יום שישי, 13 בפברואר 2015

כיפור קטן

ביום רביעי הגיע המשלוח של הויוונקס, הפורמולה האלמנטלית לה חיכיתי.

אחרי שבוע של הפסקה מוחלטת מכל הזנה בזונדה, ברביעי בלילה התחברתי שוב. בינתיים, שבוע וכמה ימים מהתחלת הסטרואידים ואין הקלה בסימפטומים הקשורים למערכת העיכול. המשקל נשאר יציב, אך ללא עלייה. גם רמות האנרגיה ומצב הרוח שבהתחלה נסקו אל-על התנרמלו ואני שוב מרגישה את התשישות הפיזית והמנטלית.

בגלל שהבטן שלי עדיין חוגגת בסערה, אני מתכננת להקדיש את שלושת הימים הקרובים להזנה אקסלוסיבית בזונדה, מסביב לשעון. בלי אוכל רגיל, רק הזנה בזונדה ורק ויוונקס. אני לא עובדת עד יום שני ויכולה להיות מחוברת ללא הפסקה (למעט כמה דקות למקלחת או הפסקה מתודית לטובת בריאות הנפש שלי). יש לי תיק גב מיוחד בו אפשר לשאת את המשאבה והשקית ובה הפורמולה, אז אני אפילו לא צריכה לגרור את העמוד איתי ברחבי הבית ולדאוג מזה שעדו יחליט להשתמש בצינור שלי כחבל באנג'י.

מעבר להזנה אקסלוסיבית יאפשר לי לבודד ולבטל הרבה משתנים אחרים מהמשוואה וכך יהיה קל יותר להבין איך הבטן שלי מגיבה לויוונקס. אם הכל יילך כשורה, אוכל להגביר את קצב ההזנה ולהגיע לקצב היעד, 70 מ"ל בשעה. בזמן ערות אני אפילו יכולה להגביר את הקצב יותר, כתלות בהרגשה שלי. כל עוד אני לא חווה בחילה, תחושת מלאות, כאבי בטן או תופעות אחרות אני יכולה להמשיך להגביר את הקצב. בלילה הוא צריך להישאר נמוך יחסית, כי קיבה מלאה ותנוחת שכיבה פתוחים סיכון לאספירציה, שאיפה של תוכן קיבה לריאות (למרות שזה יותר סביר בחולים עם הפרעות בבליעה או הפרעות נוירולוגיות).

אם אצליח להגיע לקצב יעד בתוך כמה ימים ועדיין ארגיש טוב, אוכל להתחיל להוסיף אוכל רגיל לאט ובהדרגה, בתהליך אלימינציה. כמו בהתחלת מוצקים עם תינוקות - בהתחלה ירקות מהמרק, תפו"א מבושלים, גזר, קישוא, בטטה ודלעת. אחר כך גם עוף מהמרק והלאה לחלבון אחר מן החי, לחם ומוצרי חיטה אחרים, ביצים... עם יומיים-שלושה אחרי כל מזון חדש, כדי לנסות ולהבין אם הוא מייצר סימפטומים.

בינתיים, הצטיידתי בשתי שקיות ענק של סוכריות חמוצות ובטון וחצי של ג'לי בטעם תות. יחד עם תה לסוגיו, זאת ה"תזונה" המותרת לי בימים הקרובים והיא מיועדת בעיקר להקלה פסיכולוגית על תחושת הרעב - משהו להחזיק בפה ומשהו ולבלוע.


אני רק צריכה לגזור על עצמי שתיקה בנוסף וזה יהיה לגמרי ריטריט טיהור. רק חבל שאני לוקחת כל כך הרבה תרופות שמרעילות לי את הכבד, כי באמת שהייתי יכולה להפוך לאוויר ולהגיע לדרגת רוחניות מתקדמת. חהחה.

כשדיברתי עם ריקי בטלפון לפני שלושה ימים הסכמנו שכבר שמור לי מקום בגן עדן.

צפוי פה סופ"ש קר במיוחד, אז ממש לא אכפת לי להישאר בבית, בהילוך נמוך, מכורבלת עם הדבר המתוק הזה, בלי שום התחייבויות או צורך להוציא את האף מעבר למפתן הדלת.


סופ"ש מתחת לפוך נשמע לי מושלם.


שבת שלום!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה