מאז שמצאתי את המתכון המנצח, הקל ביותר בהיסטוריה עלי אדמות למאפינס בננה הטבעוניים ומאז שעדו נוסף לאחרונה לשורות האוכלים על-מנת-להיזון (ולא רק לשם משחק ושעשוע), בכל פעם ששקית הזיפלוק הענקית מתכוונת להתרוקן, אני עוצרת אותה במקומה ומיד מכינה עוד נגלה של מאפינס. כבר כמעט חודשיים ללא הפסקה, בערך פעם בשבוע, אני מערבבת את העיסה, מחלקת לתבנית שקעים עם מנג'טים ומכניסה לתנור לעשרים דקות והבית מתמלא ריח טוב ופשוט של דבר מאפה טרי וקינמוני.
באחת הפעמים לא היו לי מספיק בננות, אז סחטתי לתוך הקערה המתערבבת פאוץ' אחד של רסק תפוחים ובננה. בשבוע שעבר היו לי כמה אוכמניות שהתחננו לפרישה, אבל בננות בשלות לא היו. החלפתי את הבננות בכוס רסק תפוחים ועדיין יצאו מאפינס אליפות. ועדיין - טבעוניים ונטולי ביצה, מה שהופך אותם עדו-פרנדלי.
אפייה היא כימיה, מדע מדויק. הבנתי שצריך כוס של מחית פרי/ירק כלשהו, שתי כוסות קמח, שליש כוס שמן ושני שליש כוס סוכר. מעבר לזה אפשר לאלתר עם תוספות. ולא סתם אני אומרת מחית ירק; החשד הבלתי מבוסס שלי הוא שגם מחית מירקות שונים תעשה כאן אותו דבר. ואז אפשר אפונה/תירס/קוביות פלפל/טונה/זיתים/גבנצ על תקן תוספת יבשה, אם רוצים. בפעם הבאה אולי נכין פה מאפינס פיצה (ולנאמנים לטבעונות אציע לוותר על הגבינה או להשתמש בטופו).
אחרי שהכנתי את הנהדרים הללו כשי-של-אחרי-לידה לשתי חברות בעיר, גם הפסקתי לפחד מלערבב אותם בזרוע חזקה. זה היה אחרי שהכנתי את המאפינס לדניס ואלון אמר שהפעם הם יצאו מושלמים, במתיקות מדויקת ומרקם קצת לחמי. "לחם?", חשבתי לעצמי, "אולי אני צריכה לפתוח עוד קצת את רשתות הגלוטן בקמח שלי". וכך, למרות שההמלצה עם דברי מאפה מתוקים היא להמעיט בערבוב/לישה כדי שיצאו עדינים ונימוחים, כאן אני מערבבת עוד קצת, עד שהעיסה נהיית קצת יותר גמישה וראויה עוד קצת יותר להיקרא "בצק".
לפני כמה שבועות כשעדו היה חולה בוירוס בטן בפעם השלישית והייתי צריכה ללכת לעבודה, קפצתי לקרוגר מוקדם בבוקר וקניתי משקה אלקטרוליטים למניעת התייבשות וגם כל מיני גרברים, למקרה שהבחילה וכאב הבטן יעברו ואבא שלו ירצה לתת לו לאכול משהו קל ובטוח.
לבו של הדרדק לא יצא אחרי הגרברים והם נשארו מיותמים במזווה. לפני כמה ימים בא לי רעיון - אשתמש במחית הבטטה והדלעת שקניתי כדי להכין מאפינס. היום אלון אכל את המאפין האחרון ולכן הערב נעמדתי לערבב עוד דור שלהם, אבל ברגע האחרון השתמשתי במחית דלעת מקופסת שימורים שתוקפה עומד לפוג. בסוף התערבבו להם מאפינס סתויים מאוד, אפילו שבכלל זה האביב שמתדפק על דלתנו.
בקיצור, זוהי הנוסחה:
1 כוס מחית פרי/ירק
2 כוסות קמח תופח
1/4 כפית סודה לשתייה
1/3 כוס שמן
2/3 כוס סוכר מכל סוג שתרצו
תבלינים כיד הדמיון הטובה עליכם
כפית תמצית וניל (אלא אם מכינים מאפינס מלוחים)
והוריאציה היום,
מאפינס דלעת, צימוקים ותבלינים
- מאחר ומחית הדלעת יבשה יחסית, השתמשתי בשתי כוסות, שהן קופסת שימורים סטנדרטית אחת. אפשר היה במקום זה להוסיף לעיסה קצת מיץ תפוזים או מים. התוצאה גם הצריכה זמן אפייה מעט ארוך יותר, חצי שעה במקרה הפרטי הזה. כתלות בכמות החומר הרטוב והתוספות היבשות, מתקבלים 8-12 מאפינס
- השריתי כחצי כוס צימוקים עד שנהיו תפוחים ורכים, סיננתי מהמים והוספתי לבצק אחרי שהיה מוכן
- התבלינים: כפית קינמון, קורט אגוז מוסקט, קורט ציפורן טחון, קורט ג'ינג'ר טחון, קצת-קצת-קצת הל טחון, כפית מחוקה גרידת תפוז
עכשיו רק צריך לקבל את חוות הדעת הרשמית מהטועם המלכותי ובנו. בינתיים, הבית מריח בדיוק כמו שצריך.
בתיאבון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה