יום שלישי, 1 במרץ 2016

The Sweetest Thing

Well, this little guy just turned two on Saturday

לפני כיבוי הנרות, נהנה מחגיגת סקייפ משפחתית

מי היה מאמין.

אני אגיד לכם מי לא --- אני.

היו שפע של מתנות. בשישי בצהריים חזרתי הביתה מסיבוב קניות ארוך ומתיש וניגשתי לעטוף את כולן ואז החבאתי את כולן במרתף. בשישי בערב, אחרי שהקט נרדם סידרתי את הקומה הראשונה, ערכתי שולחן יומולדת עם מפה, אפיתי עוגה וקישטתי.

בשבת בבוקר התעוררנו כולנו יחד וירדנו למטה. הסרטתי את עדו צועק שוב ושוב "מה זה מתנות! מה זה, מתנות! מתנה גדולה! לפתוח מתנה!" בעודו בזרועותיו של אלון. הוא לא נשאר שם זמן רב לפני שזינק לעבר ערימת המתנות שחיכתה לו. משהו בסדר גודל של חג המולד.

אחת המתנות של הרגע האחרון הייתה ארגז תחפושות. לאחרונה בכל פעם שאנחנו עולים למעלה עדו מודד ולובש כל פריט שנמצא מחוץ לארון ולפעמים הוא גם נכנס לתוך הארון ומוצא שם עוד בגדים, לשם הגיוון. אז החלטתי לאמץ את הרעיון ולמסד ארגז תחפושות.

קניתי מזוודת-נצרים בחנות יד שנייה, יחד עם כמה צעיפים ושלוש חולצות עם עומס פייטים כבד במיוחד. בחנות צעצועים קניתי כנפיים של פרפר, שמלת טוטו כתומה וגלימה של קפטן אמריקה. כשפתחנו את המתנה עדו נגנב ורצה ללבוש הכל בבת אחת. So we did.

בתמורה קיבלנו מלא כיף וצחוקים וגם כמה תמונות משובחות של אושר ומתיקות טהורים.


תראו את הדבר הזה. הוא ממלא אותי באהבה ושמחה ותודה. אני יכולה להמשיך ולהשתפך עוד ועוד ועוד, עד עולם, ועדיין לא אצליח לתפוס את מלוא המשמעות והמהות של האהבה המיוחדת שנכנסה לחיי יחד עם הילד הזה. כמו לפני שנתיים, יום ההולדת היה תזכורת נחמדה שאנחנו כל-כך שמחים שהוא הצטרף אלינו.

קפטן גאורגיה עושה פיקניק בסלון

שנזכה לשנה הבאה